"אבא'לה איפה אתה?...אני זועקת מעמקי נשמתי וקוראת לך ואתה בא – אבל רק בחלום! אתה נותן לי ללטף אותך –
אבל רק בחלום! אתה מרגיע אותי מדבר וצוחק איתי –
אבל רק בחלום! ...אבא'לה, אני כל כך מתגעגעת –
איפה אתה?"

איילת, ינואר 2002

"...איך הם אוהבים אותך הנכדים, זיהו בך את נפש הפיטר פן
 שלך ואימצו אותך לליבם, כאחד משלהם..."

"...החיוך והמבט הליצני שלך יחסר לנו לעד..."

שנהב, 23 בינואר, 2002

"...איפה שלא תהיה, אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אליך.
 אתה ניבט אלינו בפני כל אחד מאיתנו ובפני נכדיך.
 דרכנו תמשיך לחיות לנצח..."

גיא, 23 בינואר, 2002

"...הסתכלתי עליך וחשבתי שהנה, תיכף תקום, תתלבש, זה
 כמובן יהיה אחד הסוודרים שיהודית סרגה לך, תושיט לה יד
 ותגיד - יאללה ילדים, בואו נלך הביתה לפני שיתחילו
 הפקקים. אתה איתנו בבית רפי, לא חולה וחלש אלא בריא,
 צוחק, מחלק לילדים ממתקים, עושה להם קסמים,
 קולות ופרצופים מצחיקים..."

עינת, 23 בינואר, 2002

"..העליצות, טוב הלב, המילה הטובה וחברות אפיינו את רפי..."

"...והיום, ניצבים אנו פה ליד מקום מנוחתך האחרונה, משפחתך וחבריך, וקשה לנו להאמין שאנו עומדים להשאיר
כאן את החיוך שלך, את ישותך הנלבבת, את כל המרכיבים שנתנו לנו את ההרגשה הטובה של להיות החברים של רפי עופר...."

יוסי מור, חבר יקר, 23 בינואר, 2002